[Verse 1] בין הררי בטון פוסעת לה ילדה קטנה
היא לא כל כך קטנה עברו מאז כמעט עשרים שנה
מול בנייני ענק נאונים מדרגות נעות
קשה מאוד לזכור סמטאות
ואין קולות של ילדים שמשחקים בחוץ
ואין צלילים של אלטעזעאכן אוטו גלידה ואקורדיאון
צלקת ישנה שהיא נפלה בגן חובה
והיא לוקחת מעלית אל העבר

[Chorus] והיא הולכת בוכה מתגעגעת
והיא הולכת בוכה כמו לפני עשרים שנה
והיא הולכת בוכה מתגעגעת
והיא הולכת בוכה במעלית אל העבר

[Verse 2] בזכרונות מרוחקים הכל נראה ורוד
והעתיד שמדפק לנו צבוע באפור
אבל לפני שממשיכים לרוץ קדימה
חמוץ מתוק במעלית אל העבר

[Chorus] והיא הולכת בוכה מתגעגעת
והיא הולכת בוכה כמו לפני עשרים שנה
והיא הולכת בוכה מתגעגעת
והיא הולכת בוכה במעלית אל העבר

[Post Chorus] והיא הולכת
והיא הולכת בוכה
כמו לפני עשרים שנה